Daf 22b
נְעוּרֶיךָ''. אָמַר לוֹ: כְּגוֹן מַאן? אָמַר לוֹ: כְּגוֹן אִמָּךְ.
אִינִי? וְהָא מַקְרֵי לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְרַב יִצְחָק בְּרֵיהּ: ''וּמוֹצֶא אֲנִי מָר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים''. וְאָמַר לוֹ: כְּגוֹן מַאן? וְאָמַר לוֹ: כְּגוֹן אִמָּךְ. מִיתְקָף תַּקִּיפָא, עַיבּוֹרֵי מְעַבְּרָא בְּמִלַּהּ.
Rachi (non traduit)
עבורי מעברא במלה. מעברת על מדותיה:
אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר אוּנְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: אִשָּׁה גּוֹלֶם הִיא, וְאֵינָהּ כּוֹרֶתֶת בְּרִית אֶלָּא לְמִי שֶׁעֲשָׂאָהּ כְּלִי, שֶׁנֶּאֱמַר: ''כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ''.
Rachi (non traduit)
גולם היא. קודם שנבעלה:
גולם. כלי שלא נגמר קרוי גולם כדתנן גולמי כלי עץ טמאין:
תָּנָא: אֵין אִישׁ מֵת אֶלָּא לְאִשְׁתּוֹ, וְאֵין אִשָּׁה מֵתָה אֶלָּא לְבַעְלָהּ. אֵין אִישׁ מֵת אֶלָּא לְאִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַיָּמָת אֱלִימֶלֶךְ אִישׁ נָעֳמִי''. וְאֵין אִשָּׁה מֵתָה אֶלָּא לְבַעְלָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל''.
אֵין רוֹאִין אוֹתוֹ כּוּ'. תָּנוּ רַבָּנַן: מֶלֶךְ מִסְתַּפֵּר בְּכָל יוֹם, כֹּהֵן גָּדוֹל מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת, כֹּהֵן הֶדְיוֹט אֶחָד לִשְׁלשִׁים יוֹם.
מֶלֶךְ מִסְתַּפֵּר בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ''מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ''. כֹּהֵן גָּדוֹל מֵעֶרֶב שַׁבָּת, אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הוֹאִיל וּמִשְׁמָרוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת.
Rachi (non traduit)
משמרות. מתחלפות ומתחדשות בשבת זו יוצאה וזו נכנסת וצריך להסתפר מפני משמרת חדשה זו הנכנסת שיראוהו ביופי:
כֹּהֵן הֶדְיוֹט אֶחָד לִשְׁלֹשִׁים יוֹם, דִּכְתִיב: ''וְרֹאשָׁם לֹא יְגַלֵּחוּ וּפֶרַע לֹא יְשַׁלֵּחוּ כָּסוֹם יִכְסְמוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם'', וְיָלֵיף פֶּרַע פֶּרַע מִנָּזִיר. כְּתִיב הָכָא: ''פֶּרַע לֹא יְשַׁלֵּחוּ'', וּכְתִיב הָתָם: ''גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ''. מָה לְהַלָּן שְׁלֹשִׁים, אַף כָּאן שְׁלֹשִׁים. וּתְנַן נָמֵי: סְתַם נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם.
וְהָתָם מְנָא לַן? אָמַר רַב מַתְנָה: דְּאָמַר קְרָא ''קָדֹשׁ יִהְיֶה'', בְּגִימַטְרִיָּא תְּלָתִין הָווּ.
אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: אֵימָא לָא לִירַבּוֹ כְּלָל! אֲמַר לֵיהּ: אִי כְּתִיב ''לֹא יְשַׁלֵּחוּ פֶּרַע'' – כִּדְקָאָמְרַתְּ, הַשְׁתָּא דִּכְתִיב ''וּפֶרַע [לֹא יְשַׁלֵּחוּ]'' – פֶּרַע לֶיהֱוֵי, שַׁלּוֹחֵי לָא לִשַׁלְּחוּ.
Rachi (non traduit)
לא לירבו כלל. ואפי' עד שלשים:
אמר ליה. פרע מקרי בשלשים יום:
אי הוה כתיב לא ישלחו פרע. הוה משמע לא יגדלו פרע עד שיעור פרע השתא דכתיב ופרע לא ישלחו דקאמר פרע והדר לא ישלחו משמע פרע דשלשים יום ליהוי אבל שלוחי טפי לא לשלחו:
Tossefoth (non traduit)
ואימא לא לירבו כלל. תימה דפרע פרע במאי מוקי לה אלא נראה לומר דה''פ אימא לא לירבו שלשים דהיינו שיעור פרע אלא יגלחו בכ''ט ומשני אי כתיב לא ישלחו פרע משמע לא ישלחו שיעור פרע אבל השתא דכתיב פרע קמא לא ישלחו משמע טפי מפרע לא ישלחו:
אִי הָכִי, הָאִידָּנָא נָמֵי? דּוּמְיָא דְּיַיִן: מָה יַיִן, בִּזְמַן בִּיאָה הוּא דְּאָסוּר, שֶׁלֹּא בִּזְמַן בִּיאָה שְׁרֵי – אַף פְּרוּעֵי רֹאשׁ, בִּזְמַן בִּיאָה אָסוּר, שֶׁלֹּא בִּזְמַן בִּיאָה שְׁרֵי.
Rachi (non traduit)
דומיא דיין. דסמוך ליה ויין לא ישתו בבואם וגו' מקיש פרועי ראש לשתויי יין וכתיב ביין בבואם:
וְיַיִן שֶׁלֹּא בִּזְמַן בִּיאָה שְׁרֵי? וְהָתַנְיָא: רַבִּי אוֹמֵר, אוֹמֵר אֲנִי: כֹּהֲנִים אֲסוּרִין לִשְׁתּוֹת יַיִן לְעוֹלָם, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁתַּקָּנָתוֹ קַלְקָלָתוֹ. וְאָמַר אַבָּיֵי: כְּמַאן שָׁתוּ כָּהֲנֵי חַמְרָא הָאִידָּנָא? כְּרַבִּי. מִכְּלָל דְּרַבָּנַן אָסְרִי.
Rachi (non traduit)
רבי אומר אומר אני כהן אסור לשתות יין לעולם. רישא דברייתא קתני כהן המכיר משמרתו ומשמרת בית אב שלו אסור ביין כל אותו היום אף בזמן הזה מכיר משמרתו ואינו מכיר בית אב שלו אסור כל אותו שבת אינו מכיר לא משמרתו ולא משמרת בית אב שלו אסור לשתות יין לעולם שמא עכשיו זמנו הוא ויש לחוש שמא יבנה בית המקדש:
רבי אומר אומר אני. אם באנו לחוש שמא יבנה אסור ביין לעולם ואפילו הוא מכיר שאינו עכשיו זמן משמרתו שמא יבנה וכל הקודם ואישתכח עייל ועביד:
אבל מה אעשה שתקנתן קלקלתן. חורבן הבית שקלקלן ועירבב סדר' משמרותיהן שהיה אוסרן ביין בזמן משמרתן ומתירן שלא בזמן משמרתן הוא תיקנן עכשיו לשתות יין לעולם דלא חייש שמא יבנה פתאום:
כמאן שתו האידנא כהני חמרא כרבי. שהרי רוב כהנים אינן בקיאין בזמן משמרותיהן ואסורין לעולם לרבנן:
הָתָם הַיְינוּ טַעְמָא, מְהֵרָה יִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּבָעֵינַן כֹּהֵן הָרָאוּי לָעֲבוֹדָה, וְלֵיכָּא. הָכָא נָמֵי, בָּעֵינָא כֹּהֵן הָרָאוּי לָעֲבוֹדָה, וְלֵיכָּא.
Rachi (non traduit)
התם היינו טעמא כו'. שינויא היא ובניחותא גרסינן לה כלומר מדאוריי' שרי ורבנן הוא דגזור:
ופרכינן הכא נמי מהרה יבנה וכו':
הָכָא אֶפְשָׁר דִּמְסַפַּר וְעָיֵיל. הָתָם נָמֵי אֶפְשָׁר דְּנָיֵים פּוּרְתָּא וְעָיֵיל, דְּאָמַר רַב אַחָא: דֶּרֶךְ מִיל וְשֵׁינָה כָּל שֶׁהוּא מְפִיגִין אֶת הַיַּיִן. וְלָאו אִיתְּמַר עֲלַהּ: אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁשָּׁתָה כְּדֵי רְבִיעִית, אֲבָל יוֹתֵר מִכְּדֵי רְבִיעִית – כָּל שֶׁכֵּן דְּדֶרֶךְ טוֹרַדְתּוֹ וְשֵׁינָה מְשַׁכַּרְתּוֹ.
רַב אָשֵׁי אָמַר: שְׁתוּיֵי יַיִן דְּמַחֲלִי עֲבוֹדָה – גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן, פְּרוּעֵי רֹאשׁ דְּלָא מַחֲלִי עֲבוֹדָה – לָא גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן.
Rachi (non traduit)
שתויי יין דמחלי עבודה. דכתיב (ויקרא י':
י') יין ושכר וגו' וסמיך ולהבדיל בין הקדש ובין החול משמע בין עבודה קדושה לעבודה מחוללת גזרו בהו רבנן בזמן הזה משום מהרה יבנה:
מֵיתִיבִי: וְאֵלּוּ שֶׁבְּמִיתָה – פְּרוּעֵי רֹאשׁ וּשְׁתוּיֵי יַיִן.
בִּשְׁלָמָא שְׁתוּיֵי יַיִן, דִּכְתִיב: ''יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ... וְלֹא תָמֻתוּ''. אֶלָּא פְּרוּעֵי רֹאשׁ, מְנָא לַן?
דְּאִיתַּקַּשׁ שְׁתוּיֵי יַיִן לִפְרוּעֵי רֹאשׁ, כְּתִיב: ''וְרֹאשָׁם לֹא יְגַלֵּחוּ וּפֶרַע לֹא יְשַׁלֵּחוּ'', וּכְתִיב: ''וְיַיִן לֹא יִשְׁתּוּ וְגוֹ'''. מָה שְׁתוּיֵי יַיִן בְּמִיתָה, אַף פְּרוּעֵי רֹאשׁ בְּמִיתָה.
וּמִינַּהּ: מָה שְׁתוּיֵי יַיִן דְּמַחֲלִי עֲבוֹדָה – אַף פְּרוּעֵי רֹאשׁ דְּמַחֲלִי עֲבוֹדָה. קַשְׁיָא!
Rachi (non traduit)
ה''ג אף פרועי ראש מחלי עבודה קשיא:
אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: הַאי, עַד דְּלָא אֲתָא יְחֶזְקֵאל, מַאן אַמְרַהּ? וְלִיטַעְמָיךְ, הָא דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: דָּבָר זֶה מִתּוֹרַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לֹא לָמַדְנוּ, עַד שֶׁבָּא יְחֶזְקֵאל וְלִימְּדָנוּ: ''כָּל בֶּן נֵכָר עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר לֹא יָבוֹא אֶל מִקְדָּשִׁי לְשָׁרְתֵנִי'', עַד דְּלֹא בָּא יְחֶזְקֵאל מַאן אַמְרַהּ? אֶלָּא, גְּמָרָא גְּמִירִי לַהּ, וַאֲתָא יְחֶזְקֵאל וְאַסְמְכַהּ אַקְּרָא. הָכָא נָמֵי, גְּמָרָא גְּמִירִי לַהּ, וַאֲתָא יְחֶזְקֵאל וְאַסְמְכַהּ אַקְּרָא.
Rachi (non traduit)
הא עד דלא אתא יחזקאל. ואקשינהו:
מאן אמרה. פירוש מהיכא נפקא לן פרועי ראש במיתה:
הא דאמר רב חסדא. בזבחים בפ' שני דבר זה דכהן ערל פסול לעבודה:
כל בן נכר. כהן שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים ונערל לבו או ערל בשר שמתו אחיו מחמת מילה:
Tossefoth (non traduit)
אלא גמרא גמירי לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא. וקשה הרי רב אשי עצמו סותר דבריו ומיישב הך הקישא דיחזקאל שסותר דבריו הראשונים דאמר רב אשי לעיל פרועי ראש דלא מחלי עבודה וי''ל ממה שרב אשי אמר גמרא גמירי ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא מתרצי שתי הקושיות דעד דאתי יחזקאל מאן אמרה ומתרצה קושיא דלעיל דכיון דגמרא היא מצינו למימר הכי גמירי הלכתא למיתה ואחולי עבודה לא גמירי ויחזקאל אסמכה אקרא מענין ההלכה אסמכה וא''כ לא אסמכינן לעשות ההקישא רק לענין מיתה אבל לעיל דלא ידע דגמיר הלכה סבר הוא לעשות הקישא מפרועי ראש לשתויי יין מכל וכל דאין היקש למחצה:
וְכִי גָמְרִי הֲלָכָה לְמִיתָה, לְאַחוֹלֵי עֲבוֹדָה לָא גְּמִירִי.
מַאי ''כָּסוֹם יִכְסְמוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם''? תָּנָא: כְּמִין תִּסְפּוֹרֶת לוּלְיָינִית. מַאי תִּסְפּוֹרֶת לוּלְיָינִית? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: תִּסְפּוּרְתָּא יְחִידָאָה. הֵיכִי דָּמֵי? אָמַר רַב אָשֵׁי: רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה בְּצַד עִיקָּרוֹ שֶׁל זֶה.
Rachi (non traduit)
יחידאה. נאה ואין דוגמתה:
Tossefoth (non traduit)
כסום יכסמו. פי' כעין כוסמת הגדל כך שבלין ראשו של זה בצד עיקרו של זה:
שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי: אֵיזֶהוּ תִּסְפּוֹרֶת שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל? אָמַר לָהֶן: צְאוּ וּרְאוּ מִתִּסְפּוֹרֶת שֶׁל בֶּן אֶלְעָשָׂה. תַּנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: לֹא עַל חִנָּם פִּיזֵּר בֶּן אֶלְעָשָׂה אֶת מְעוֹתָיו, אֶלָּא כְּדֵי לְהַרְאוֹת בּוֹ תִּסְפּוֹרֶת שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל.
Rachi (non traduit)
בן אלעשה. חתנו של רבי היה ונתן ממון ולמדו לו אותה תספורת:
הֲדַרַן עֲלָךְ כֹּהֵן גָּדוֹל.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source